כשהייתי צעירה אהבתי מאוד את המשחק של מבוכים ודרכונים. בדרך למבוך העמק נזכרתי בו ובמורכבות שלו. לכאורה נראה משחק פשוט לילדים אך יש כאן אסטרטגיה מורכבת שבה צריך לחשוב מספר צעדים קדימה ולדעת לתכנן את המסלול העתידי.
את התחושה הזו קיבלתי גם במבוך השיחים בשדה יעקב. המטרה היא לעבור בכל שמונת התחנות, דרך מבוך גבוהה שמורכב משיחים ירוקים יפייפים ולצאת ממנו. בדרך פוגשים בכמה שלטים שמורים על סוף הדרך אבל בצורה משעשעת וכיפית.
המפעיל הסביר שהשהות לוקחת בערך שעה במבוך הזה, שהוא הגדול יותר מבין השניים, ושהרבה לא מסיימים אותו ולכן יוצאים בנקודת היציאה בעמדה מספר 5.
הלכנו אני ובעלי יחד עם אחיו הקטן להליכה במבוך. החוויה הזו היתה מצחיקה, תחושת הבלבול ניכרת ישר, כשמקבלים 5-6 אופציות לפנינו וצריך להחליט לאן הולכים. דה זה וו מהמבוך של אוטופיה שממנו קיבלנו את הרעיון לחפש מבוכים נוספים. המעבר מעמדה 4 ל-5 היתה הכי מסובכת, אולי כדי לוודא אם האנשים רוצים לצאת בנקודה זו או להמשיך. חזרנו והתקדמנו והזמן למציאת החמישי לקח כמו הזמן למציאת כל הרביעייה הראשונה.
יש פרצי דרך במבוך למי שמעוניין בקיצורי דרך, כמו כן יש סימנים על הרצפה של לכלוך שבני האדם השאירו שגם עוזרים לזכור איזה מסלול עברנו ומה עוד לא ניסינו.
עם הניסיון של מציאת עוד תחנה ועוד אחת מוצאים את הדרך בקלות.
לאחר מכן המשנו למבול החבלים שהוא הקל יותר. למען האמת הוא הרגיש מאוד דומה, אמנם היה יותר קל להסתכל קדימה אבל עדיין היו כמה אופציות לפנינו והיינו צריכים לשוטט הרבה.
חשוב מאוד להביא מים! חם וההליכה היא ממושכת בחוץ. אמנם יש צל מהשיחים והעיצים אבל עדיין מאוד חם ואפשר להתייבש ולהתייאש בקלות.